הייתי
אומר מאת מור דהרי
"הייתי אומר" מאת מור דהרי בהוצאת
"ספרי ניב" הוא רומן מקורי, מצחיק ומרגש, המביא
את סיפורו של 'עדן', הגיבור הדמיוני של המחבר, צעיר ככל הצעירים בני גילו – קצת
לאחר הצבא, שמתנסה בשלל חוויות ואירועים, מכיר את בנות המין השני, מתאהב או רק
נשאר איתן ללילה, נפגש עם חברים, יוצא לטיולים ועוד, ובשלב מסוים מגלה את הדבר
שהופך את חייו: יש לו סרטן.
כל
חייו משתנים, כמובן, באותו רגע, והוא מנסה להרחיק את כולם ממנו, עובר תהליך, רוקם
תוכנית שתרחיק כמה שיותר רחוק את המחלה מהרזומה שלו, כשברקע ניסיונו להיות סטנדאפיסט
– שאיפה שמצליחה טוב למדי.
"לא
רוצה שהמחלה הזו תהיה חלק מאיך שיזכרו אותי. אני מעדיף שיזכרו אותי עם המחלה
האמיתית שלי, ולא הסרטן, אלא המחלה שלי להצחיק אנשים." (מתוך הספר)
כולם
אוהבים לצחוק, אבל להצחיק זה כבר סיפור אחר... קבלו את עדן, הדמות הראשית בספר,
הגיבור הדמיוני של המחבר שנשען באופן תמידי על יכולות הדיבור והשנינות שלו, אשר
הולכות ומשתפרות עם הזמן. עדן הוא אחד כזה שמשתחווה בפני הסקרנות שלו, הוא רוקם
לעצמו תובנות ועקרונות שהופכים להיות מעקה הבטיחות בדרך הלא סלולה של חייו. שום
מקצוע לא דופק לו על הגולגולת ואומר לו "הֵיי, אתה, תִלמד אותי", הוא
מבין שהוא צועד במקום. לעדן אין רגע דל או משעמם, ומה שהוא עובר גורם להיגיון שלו
להתפתל על הרצפה מכאבים ושולח אותו למסע במסדרונות הכי מאתגרים של המחשבה ושל
המוח.
״
׳הייתה לך טעות כתיב בדיבור', אמרתי לה, ברגע הזה הצחוק נכח ברדיוס מרשים מסביבי,
ואני, אני נראה אדיש במקצת, אבל אני חי בשביל הרגעים האלו. הידיעה שכולם צוחקים
ונהנים בגללי תמיד עושה לי טוב". (מתוך הספר)
"כדי
שהסובבים אותי יעזבו אותי לנפשי, פיתחתי שיטת הצחקה שאני לא צריך לחייך בה. המון בדיחות
קרש קשוחות, ציניות התיישבה ברוב משפטיי... וזה עבד מצוין. הם צוחקים, ואני יכול
להמשיך ולהסתובב עם הענן האפור והמצויר שחג מעליי ומוריד גשם של קווים שחורים שמפריעים
לי לראות". (מתוך הספר)
"הייתי
אומר" הוא ספרו הראשון של מור דהרי: "כשאתה יוצא למסע התמודדות עם החיים, אל תשכח לקחת איתך
את הציניות".
"הייתי אומר" מאת מור דהרי. הוצאת "ספרי ניב", 208 עמודים. שנת 2020
תגובות
הוסף רשומת תגובה