ספר חדש:
"הג'וּג'וּ
צוחק בניגריה: תובנות מאפריקה" מאת הלל גלבוע
"הג'וּג'וּ צוחק בניגריה: תובנות מאפריקה" מאת הלל גלבוע בהוצאת המחבר, הוא קובץ
של 12 סיפורים קצרים, מדהימים, מצחיקים, אך בעיקר מלאי תובנות לחיים. באמצעות
הסיפורים אתם מוזמנים למסע עמוק לתוך הקרביים של ניגריה שהיא מדינה-מעצמה של כאוס,
של יצירתיות מגוונת ושל מאבק יום יומי להישרדות.
הלל גלבוע מתאר
בספר חוויות ולא מעט אירועים שקרו בניגריה. הוא מנסה לפתוח צוהר לעולם אחר שקשה
מאוד לקלוט אותו לעומקו בלי לחיות אותו יום יום ולנסות להבין אותו במשך שנים רבות.
בסיפורים בספר
קשת רחבה ומטלטלת של רגשות אנושיים שפותחים בפנינו צוהר לעולם אחר, לעולם זר,
לעולם שבמבט ראשון נדמה לנו שהוא מתנהל בדרך לא הגיונית, אך אם נשכיל לקרוא מעבר
לשורות נבין אולי שההיגיון שנעלם מאיתנו בהחלט נמצא שם. אלה סיפורים שמעוררים מחשבה.
מהסיפור "אבטיחים בבודיג'ה": "ניגרי טוב וחכם אם יש לו קצת קרקע, ישתול תירס,
קסבה, פופו ואולי גם אבטיחים. אם יש לניגרי קצת קרקע הוא ישתמש בקרקע למטרה מועילה
וחשובה. אחרי הכול זו ניגריה ולא איזו ארץ של אנשים מקולפים OYINBO. בניגריה מנצלים את השטח לגידול מזון כדי לשרוד,
כדי לחיות! ואוכל חשוב יותר משושנה צחורה. באירופה
ארץ המקולפים המטרה היא לחיות יותר טוב! אוכל יש בחנויות, לכן בגינה יש פרחים.
בניגריה המטרה החשובה ביותר היא לחיות. ההבדל
בין "לחיות" לבין "לחיות טוב יותר" הוא הבדל עצום. עולם שונה,
כמעט הפוך."
במרכז הספר נמצאת
האבחנה המבריקה והחשובה של הלל גלבוע בין המטרה "לחיות" לבין המטרה של
אירופאים מקולפים "לחיות טוב יותר". לאבחנה הזאת הגיע אחרי הרבה שנים
בניגריה ובמקומות נוספים בעולם בניסיון בלתי נלאה להבין את הפער המנטלי בין אנשים
נפלאים שחיים בעולם של הישרדות קרוב לטבע האדם היכן שהמוות הוא חלק מהחיים לבין המקולפים
שחיים בציוויליזציה.
בסיפור "הכתב הניגרי" מציג הלל גלבוע את
ההתייחסות לזמן וגם את הנאיביות בכמה תובנות מעניינות, הסיפור "התיאטרון באיבאדאן" הוא סיפור בו הוא מסביר למה הרבה פרויקטים לא
מסתיימים בניגריה, הסיפור "זיכרון מאיבאדאן" שופע תובנות: סכסוך נצח בין
חוואים ורועים, משבר אקלים או משבר בורות. תפקיד השוטר הניגרי ואחרות, הסיפור
"חופש וזכויות הפרט באיבאדאן" הוא סיפור בעל תובנות שרובן קשורות לחופש הפרט. להפתעת רבים בניגריה יש לא מעט
חופש פרט אולי בגלל שאין אכיפה. כמובן שהרבה חופש זה גם בלגן, הסיפור "מכליות
מתחת לגשרים" הוא סיפור נחמד על חשיבות
הכבוד בכפר, בסיפור "מלכודת המיניבוסים"
יש כמה תובנות: על כומר קתולי, על הפער בין אירופאים וניגרים, "שיטת ההשתנה"
הוא סיפור עם הרבה חומר למחשבה על מעמד
נשים, על נישואים ועל נושאים נוספים.
מתוך הסיפור "בר האגדות בקאלאבאר": "מנהיג הקלטיסטים משתכנע ומסכים להביא אותה למלון
מטרופוליטן כדי שתוכל להתקשר לדאריו. הוא חותך לה את האוזן השמאלית ומבטיח לה שהיא
תקבל את האוזן חזרה כשתחזור. בהתחשב באופציות האחרות שעומדות לרשותה, הסידור הזה
נראה לג'ינרבה כסידור הגון, אפילו מוצלח. מצד שני היא לא יכולה להסביר מדוע אחד
הקלטיסטים חתך לה את הזרת הימנית או למה הוא נתן את הזרת שלה לחתול שלו. 'חתול כל
כך מתוק', היא אומרת".
הלל גלבוע זכה לחיות בעולמות שונים במרוצת חייו.
נולד בקיבוץ משמר העמק ואחרי קריירת כדורסל חי מספר שנים בניגריה וכשבע שנים
בפלורידה. יש לו תואר B.Sc. במדעי
המחשב מאוניברסיטת USF , עבד כארבע שנים
בפרויקט אינטל בקרית גת, כארבע שנים בחוצה ישראל ושוב כמה שנים בניגריה.
"הג'וּג'וּ צוחק
בניגריה: תובנות מאפריקה" מאת הלל גלבוע. הוצאת המחבר, שנת 2024, 99 עמודים. להשיג באתר הספרים עברית .
תגובות
הוסף רשומת תגובה