אשריי, זקנה אני מאת לילית ברקת
"אשריי, זקנה אני" מאת לילית ברקת בהוצאת ספרי ניב הוא אסופה נפלאה ומרגשת של שמונים וחמש רשימות קצרות ומדויקות על החיים כפי שהם נראים כשמפסיקים לחשוש מהזמן החולף ומתחילים לחיות בו בלי שיפוט, בלי עכבות, בלי לרצות אף אחד.
לילית מתבוננת בזִיקנה בעין מפוכחת ודוחה מעליה את כללי המשחק המקובלים: את הפחד מהגיל, את פולחן האנטי אייג'ינג, את מעגלי הרכילות ואת הנטייה לקטר על הגיל ועל המצב. היא כותבת על בחירות שלא מתחשבות בקולות מבחוץ, על הלבד שאינו בדידות, על עצלות ודחיינות שהופכות מתנה, על הומור עצמי, יצירתיות וגם על הקִידמה - הטכנולוגיה והבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מההווה בו היא חיה ומהעתיד שמפאת גילה כבר לא מאיים עליה.
אין זה ספר זיכרונות ואף לא מדריך לחיים נכונים. זהו קול אישי ובלתי מתפשר, מפוכח ולעיתים חתרני של אישה שמודעת לחוזקותיה ולחולשותיה ובוחרת לחיות עימן בשלום ואפילו בהנאה. זהו קול שמסרב לקבל את כללי המשחק המקובלים של הזיקנה בחברה המערבית.
זהו ספר למי שכבר הגיעו לגיל בו מותר לומר את הדברים כפי שהם וגם למי שעדיין לא, אבל מבקשים לדעת כיצד אפשר להזדקן בלי לוותר על חירות המחשבה, על הסקרנות הטבעית ועל הכבוד העצמי.
לילית ברקת, שורדת שואה בת 87, אמנית, ציירת וסופרת, אם לבת וסבתא לשני נכדים.
"אשריי, זקנה אני" הוא ספרה הרביעי של לילית ברקת. קדמו לו הספרים: "לא על החסה לבד" (הוצאת כתר) על מיתוס הדיאטות, רומן בשם 'צדק פואטי' (ידיעות ספרים) וספר לנוער בשם "מעיל הטלאים של קטיה".
לילית ברקת: "אין לי מסרים, אני לא גורו. אני לא אומרת 'תעשו ככה ויהיה לכם טוב'. השתדלתי שהרשימות שכתבתי יהיו קצרות, תמציתיות ומכוונות. במקור כתבתי אותן מן הסתם לחבריי בני גילי, אבל יש בהן מסר ברור גם לבני גיל העמידה: אין סיבה לפחד מהזיקנה ומהשלכותיה אם מאמצים הרגלים נכונים עוד לפני שהיא דופקת על הדלת. סדר הרשימות נקבע ברובו באופן שרירותי. אני מספרת על עצמי, על החלטות שאני מקבלת, איך אני חיה. מי שימצא בזה משהו שמתאים לו מצוין ומי שלא גם זה בסדר. אני מקווה שתמצאו בכתוב משהו לעצמכם ואם תצליחו להתייחס אליו גם בקמצוץ של הומור כפי שנכתב - מה טוב".
"אשריי,
זקנה אני" מאת לילית ברקת. הוצאת ספרי ניב, 95
עמודים. שנת 2026. להשיג
באתר ההוצאה https://nivbook.co.il/
תגובות
הוסף רשומת תגובה